top of page

סבתא חנה

סבא משה

סבי משה נולד בפולטוסק, פולין בשנת 1933.

סבי אינו זוכר את ביתו, או את המנהגים בבית, וגם לא מאכלים מיוחדים, לא שירים ולא סיפורים.

סבי עלה בגיל 6 לארץ במסגרת ילדי טהרן, מאז לא היה לו בית משלו והוא גדל במוסדות שונים.

בביתו דיברו פולנית.

להוריו של סבי קראו פיינה וגרשון.

לסבא שלי היה אח אחד שנפטר בגיל שנתיים בבוכרה שם גם איבד את אימו.

הטיול היחידי שזכור לסבי מתקופה זו הוא משלחת ילדי טהרן וכיצד הוא חגג את בר המצווה שלו ביחד עם עוד כמה ילדים שהיו במסגרת לידי טהרן.

בעבר סבי אהב לעשות ספורט, ולהפליג בים.

סבא שלי היה 25 שנה איש צבא, ולאחר שהשתחרר, עבד באוניברסיטה במשך 4 שנים, ולאחר מכן הלך לתחום הביטוח והקים את המסלקה של חברות הביטוח. וניהל אותה במשך 25 שנים עד שפרש.

כיום הוא בפנסיה.

 

 

סבתי חנה נולדה בתל-אביב, ישראל 1937.

סבתי זוכרת שהיה בבית חדר שינה וחדר עבודה גדול עם הרבה רהיטים.

בבית של סבתי דיברו עברית.

המשםחה היתה חילונית אבל הקפידה על מסורת ארוחות בימי שישי, ובערבי חג.

סבתא רבה שלי נהגה להכין גפילטע פיש ורגל קרושה.

להורים של סבתא שלי קראו יוסף ופנינה. הם גרו בכפר.

סבתא שלי זוכרת שהלכה לאסוף כל יום ביצים בלול, עזרה לטפל בתרנגולות להשקות עצים, לקטוף פקאנים ובכלל לעזור בעבודות השונות.

היא למדה בבית הספר עברית ויידיש.

החברים שלה היו חברים מהכפר

סבתא היתה רוב השנים מזכירה בבית ספר.

התחביבים שלה הם פיסול וציור.

סבי וסבתי 

נפגשו בצבא, והתחתנו לאחר הצבא.

הם התחתנו בנתניה בגן השושנים "הריביירה".

סבי זוכר מהחתונה כיצד הוא שבר את הכוס והם התנשקו.

 

bottom of page